מתי אורלוב, נולד ב- 1945, גר בכפר מימון. נולד וגדל בפתח תקווה ליד השוק המקומי, ריחות השוק והתערובת האנושית שהתקבצה בו היו נופי ילדותו.
כנער התגלה כספורטאי מצטיין בתחומים שונים, וכן שיחק בנבחרת ישראל בטניס שולחן. למד במכון וינגייט חינוך גופני ופזיולוגיה של המאמץ, עסק בספורט כמאמן טניס שולחן וכדור-עף בליגה הלאומית ובמקביל גם בחקלאות.
במשך שנים הצד האומנותי שבו לא בא לידי ביטוי בפומבי, אולי בשל החשש מההשוואה עם האומנים ממשפחתו, בעיקר הדודה חנה אורלוף, שכילד צעיר ישב וצפה בה לא אחת בשעת עבודתה.
בשלהי שנות ה- 80 עם הפסקת העיסוק בספורט, החל מתי לעסוק בפיסול. בדבריו הוא טוען כי בחר שלא ללמוד אומנות באופן מסודר כדי להיות משוחרר מהשפעתן של האסכולות השונות, וכדי להביא לידי ביטוי את האמירה האישית שלו.
עבודותיו הן ממתכת, בעיקר ברזל ונירוסטה, חומרים המבטאים עצמה, ודרוש "מאבק" כדי לעצב אותם לפסל.
רוב עבודותיו מאופיינות בכך שהן בנויות מקווים ובתוכם חללים- המהווים חלק מהפסל ומשלימים אותו. חללים אלה מבטאים גם את המרחבים שהם חלק מחייו כחקלאי. לדעתו, גם מה שלא נראה פיסית בפסל, הוא חלק חשוב ממה שהפסל משדר.
הפסלים מהווים ביטוי לנפשו הסוערת, וכן קונפליקטים שבתוכו ובינו לבין הסובב אותו. עבודותיו מושפעות מהתקופה, מנופי ילדותו, מהאנשים אותם פגש בחייו ומעולמו הרוחני.